הביסופ גסטרי יעיל יותר מהשרירה במקרה של סוכרת לאחר ביסוף גסטרי מסוג Roux-en-Y, יש ירידה מוקדמת יותר מובהקת בכמה חלבונים ובמטבוליטים בהשוואה לסליב גסטרי באמצעות לפרוסקופית. לפי מחקר שפורסם בכתב העת PlosOne, ייתכן שתוצאה זו תוסבר מדוע יש ייקור גבוה יותר במקרים של סוכרת טיפוס 2 במטופלים בביסוף.

נראה כי הממצאים של המחקר תומכים בהשערה שמדובר בהשתלשלות ההפרעה המזונית שמתרחשת בחלקו העליון של המעי הדק, הידועה כהשערה הפועלת, שמדריכה את תחושת הכחד והורדת פיפיד בפיפיד בפפטיד המקוון במעי הדק הטראקו-נעוץ.

במחקר שלא הועבר באופן אקראי שהועבר על ידי בית החולים באקלנד נורת’ שור ואוניברסיטת ניו סאות’ ויילס, חקרו את ההשפעות החד-פעמיות של ניתוח ביסוף וסליב על 21 מטופלים הסובלים מסוכרת טיפוס 2. שמונה מהם עברו ניתוח ביסוף, ושבעה עברו ניתוח סליב. נצלם דם נלקח לפני ושלושה ימים לאחר הניתוח.

החוקרים זיהו שישה חלבונים שהוזרמו לאחר שני סוגי הניתוח בהפחתה משמעותית, וארבעה חלבונים שהוזרמו לאחרם בהפחתה משמעותית. לאחר הניתוח בסליב זיהו ארבעה חלבונים שהתרקמו וחלבון שהתרקם לאחר ביסוף. שני חלבונים שכמודעים ככולם לתפקידם בהתקדם של ההתקררות לאינסולין, Retinol Binding Protein 4 (RBP4) ו-Fetuin-A, התפקדו בהפחתה משמעותית כבר לפני כן. לאחר הניתוח ביסוף, RBP4 ירד ב-72%, ו-Fetuin A ירד ב-75%.

חשיבות הדיכוי של העשרים האחרונים של המעי הדק הדיכוי הגדול יותר בחלבונים אלו לאחר ביסוף מאשר לאחר ניתוח הסליב, תואם לרעיון של דילול של העשרים האחרונים של המעי הדק שמוביל לדיכוי בחלבונים אלו. מחקר נוסף נדרש למעקב אחרי התקדמות המערכת האורביתיאלית של המעיים לאחר דילול של העשרים האחרונים של המעי הדק בניתוח הביסוף.

במחקר זה, הובא לידי ביטוי כי הדיכוי המשמעותי ברמות של RBP4 ו-Fetuin-A יעיל בשבירת התקררות לאינסולין. למרות עדיין לא התרחשה שיפור משמעותי בהתקררות לאינסולין שלושה ימים לאחר ניתוח בריאטרי, היחס המשמעותי בין רמות RBP4 ו-Fetuin A לבין רמת HOMA-IR תומך בראיון שההפחתה של החלבונים אלו מפחיתה את התקררות האינסולין.