החוקרים השתמשו בדגם של קידוד עצמי מלאכותי (AI) כדי לאמן דגם כדי לאבחן סוכרת טיפוס 2 לאחר שהם האזינו לקולם של חולים במשך שש לעשר שניות. חוקרי רפואה קנדיים טילו את המערכת ללמידת מכונה כדי לזהות 14 הבדלי קול בין קול של אדם סובל מסוכרת טיפוס 2 לבין קול של אדם לא סובל ממנה. בין התכונות האודיאוליות שעליו התמקד הדגם הן השינויים החמים והמלוכלכים של טון ועוצמה שאין לאוזן האנושית את היכולת להבחין בהם. נתוני הבריאות הבסיסיים, כגון גיל, מין, גובה ומשקל, שנאספו על ידי החוקרים, הועברו ונותרו עם התכונות האודיאוליות.

החוקרים מאמינים שהדגם של קידוד עצמי יכול להוריד באופן משמעותי את עלות האבחון של חולי סוכרת טיפוס 2. חולים במטופלים במחלקת חירום יכולים לעבור בדיקות לאבחון של סוכרת טיפוס 2 ולזהות מקרים שלא נאבקו. תרופות מרשם נפוצות עשויות להגביר את סיכון התפוסה לב לחולים סובלים מסוכרת טיפוס 2. רגישות לאינסולין: שינויים באופן החיים יכולים לעצור את התקדמות המחלה לסוכרת טיפוס 2 לפני שהיא מתפתחת. כללית, יש לבדוק בדיקות אישיות לסוכרת מוקדמת ולסוכרת טיפוס 2, הן בדיקות אבחון כמו בדיקות דם.

YZ תאפשר עבורנו לבצע אבחון מרחוק ואוטומטי. ג’ייסי קוופמן, המחבר הראשון של המחקר וחוקר ב-Klick Labs, אשר מתכנן לשווק את התוכנה, אמר: “מחקר שלנו חושף הבדלים קוליים חשובים בין אנשים סובלים מסוכרת טיפוס 2 לאלו שאינם סובלים ממנה”. לגבי YZ של החברה, קוופמן מקווה שהיא תשנה את אופן הסריקה של הקהילה הרפואית לגבי סוכרת.

בין הבדיקות הרגילות שמשמשות כיום לאבחון סוכרת טיפוס 2 נמנות בדיקת ההמוגלובין הגליקוזילית (A1C), בדיקת דם בהרעבה (FBG) ובדיקות עמילות גלוקוז חליטות (OGTT), הן כולן בדיקות פנים-אל-פנים. קוופמן הוסיף: “שיטות האבחון הנוכחיות יכולות לדרוש הוצאת זמן, נסיעות ומחירים. טכנולוגיית הקול יכולה להסיר את המחסורים הללו לחלוטין”.

מדענים ב-Klick Applied Sciences בקנדה, בשיתוף פעולה עם חוקרים באוניברסיטת Ontario Tech בקנדה ובהודו, השתמשו ב-267 הקלטות קול מאנשים החיים בהודו כדי לאמן את YZ. כ-72% מהמשתתפים (79 נשים ו-113 גברים) זוהו כאנשים ללא סוכרת, בעוד שהמשתתפים הנותרים (18 נשים ו-57 גברים) זוהו כאנשים הסובלים מסוכרת טיפוס 2. כל המשתתפים הקליטו משפט אחד ביום במשך שבועיים, כלומר 18,000 הקלטות בסך הכול. לאחר מכן, המדענים זיהו 14 הבדלים אקוסטיים בין אנשים סובלים מסוכרת לאלו שאינם סובלים ממנה.

התוצאות של המחקר הראו שתכונות ה-“טון” וה-“טון סטיידור דביישן” שימושיות לאבחון המצב בכל המשתתפים, אך תכונת ה-“ג’יטר של ממוצע מקושר” היתה יותר שימושית בנשים. גם תכונת ה-“עוצמת גלים של 11 נקודות שמיר” הוכיחה יעילות באבחון המצב בגברים. המחקר הסיק כי “בנשים, התכונות המובטחות היו טון ממוצע, סטיידור דביישן של הטון ו-ה-ג’יטר של RAP, ובגברים השתמשו בעוצמת גלים ממוצעת ו-גידול של שמיר ב-11 נקודות. במילים פשוטות, הובחנו כי השינוי בתכונות אלו מראה על טון קול קצת נמוך ופחות וריאציה בדיווחים של נשים עם T2DM, ועל גברים עם T2DM דיווחו בקול קצת חלש יותר עם יותר וריאציה. ההבדלים האלו יתכן כי נובעים מהבדלים בין המינים בין תסמיני המחלה”. קוופמן הדגיש כי ההבדלים שנמצאו באמצעות עיבוד סיגנלים נכונים הם הבדלים מגדריים בין קולות גברים ונשים, והוסיף כי זה “מדהים”. החוקרים הסיקו כי “ניתן לראות באנליזת הקול ככלי לסינון קדימה או למעקב אחרי T2DM, במיוחד כאשר משולבים עם פקטורים סיכונים אחרים הקשורים למצב”. המחקר פורסם במגזין Mayo Clinic Proceedings: Digital Health.