אני יכול לספק תרגום סכומי של המאמר:

המאמר מדבר על התקדמות בתחום ה- Gastrik Bypass והתופעות המתרחשות לאחר הניתוח. המאמר מדגיש כי יש חשיבות רבה לביצוע חיבורי Anastomoz בצורה נכונה ותקינה, שכן כאשר הם מתבצעים בצורה חילופית או לא תקינה, יכולים להגרם לתופעות לא רצויות כמו עליונות התמות או תמותה. קומפליקציות נפוצות כוללות נזילות, הצמדות והרחבות.

ה-Anastomoz ניתן לבצע באמצעות יד, מכשירי סטפל (מסובכים או ליניאריים), או בטכניקה משולבת. ניתן למקם אותם בצורה retrogastrik-retrokolik (מאחורי המעי הגס והקולון), antegastrik-retrokolik, או antegastrik-antekolik. יחסים של נפילת נזילות לאחר ה-Gastric Bypass בתחום ה-Roux-en-Y יכולים להשתנות מ-0.4% ל-4.3%.

הדברים המורכבים ביותר אחרי הניתוח הם דימומים והצמדות, ובהשוואה לדימומים, רואים שהדימומים גורמים למורבידיטה כמעט פי 2-3 יותר גבוהה. המורבידיטה במקרים של דימומים היא כ-55%, ובמקרים שאין דימומים, היא נשמרת ב-25%. הקצב של פציעות ה-Gastrogastrik Fistula שאין דימומים הוא 1%, אך כשיש דימומים, הוא עולה ל-30%. קצב הדימומים משתנה לפי מיקום ה-Anastomoz, כאשר הם הכי נפוצים במקום ה-Gastrojejunostomi, ואחריו ב-Jejunojejunostomi, ולא נפוצים בכמות נמוכה ב-פוסט.

גורמים אינטר-אופרטיביים לדימומים כוללים קירוב רקע בעייתי, גובה לא נכון של מכשיר הסטפל, הפרעות תזונה, מתח, שגיאות טכניות והחלטות שגויות. במידה ונמצא דימום במהלך הניתוח דרך בדיקת דימום חיובית, אפשר לבצע מגוון טיפולים כמו שרוטור, הדבקת פיברין, הצמדת שקית, הכנסת צינורי G או J, וביום הפוסט-אופרטיבי ניתן לבצע אנדוסקופיה ולהפסיק את נצילת התזונה האוראלית. כ-40% מהדימומים ניתן לטפל בהם ללא ניתוח, אך כ-60% מצריכים ניתוח.

דימומים ניתן לחלק לסוגים אקוטיים וכרוניים. הדימומים האקוטיים יכולים להתגלות מספר שעות או ימים לאחר הניתוח, ובדרך כלל קשורים לשגיאות טכניות או העדפות טיפול. הם יכולים להיות מלווים בשלשולים, ירירות רבה וסיכון לאספירציה. הדימומים הכרוניים יכולים להתפשט מספר שבועות או חודשים אחרי הניתוח, ותלויים במגוון גורמים. הם מתבטאים בכאב, הקאה-הקאה ועד חוסר סובלנות לאוכל קשה. סיבות מרכזיות להתקררותם של הדימומים הם אוטולוזות של הקיבה, מתח, איזכורים (כימיים, קשורים לגודל של השקיה, קשורים ל-Gastrogastrik Fistula, וקשורים לאנדוקרינאליים או פראקרינאליים). זיהוי ניתן לבצע באמצעות מעקב קליני (הקאה יציבה, כאב בלעדי בבליעה של מזון קשה, התקררות של ריר חוזר), רדיולוגי ואנדוסקופי (קוטע פנימי פחות מ-10 מ”מ). במחקר עם 61 חולה שהתקררו, הוזן כי התקררו 20 ימים עד 154 יום אחרי הניתוח. פיתוח של דימומים הוא עד 1-5 פתיחות בימים, עם 3 מקרים שדרושה ניתוח כתוצאה מפרפורציה. ב-28% מהחולים דיילטציה אחת היתה מספיקה, ב-11.5% דרושו 4 דילטציות, וב-1.5% דרושו 5 דילטציות. הקצב של פרפורציה היה 2.2%, והוא זוהה בגרף באמצעות גזים חופשיים. בכולם הוזנה ניקיון לפי דרינאז’ לפי ניהול לפרפורציה, כאשר אין אמצע לזיהוי מראש את המקרים שבהם יתקררו. ניתן היה לקבוע כי נדרש ניתוח עבור דימומים ב-10 מתוך 61 מקרים. באותם מקרים, נעשו לפחות 4 דילטציות, והקוטע של ה-Anastomoz היה עדיין מתחת ל-10 מ”מ, והכל נתקן באמצעות ניתוח לפרפורציה באמצעות לפרסקופיה.

בסיכום, דימומים אחרי Roux-en-Y Gastrik Bypass נדירים, ולא צריך לפחד מדימומים אנסטומוטיים. כאשר הם מזוהים בזמן ומתוקנים, הם לא גורמים לתמותה, אך כאשר הם לא זוהים, היכולת להתמודד עם תמותה עולה במשמעות. דימומים אנסטומוטיים הם תופעה צפויה ונפוצה יחסית. דילטציה אנדוסקופית היא טיפול אמין וברמה גבוהה של הצלחה, וזהו הטיפול המועדף. תיקון כירורגי נדיר יותר, אך עם מורבידיטה ותמותה יותר גבוהים. נעדיף גישה לפרוסקופית.