רקע: יש תוצאות סותרות בנוגע ליעילות הבריאטרית של קשירת קיבה מתכווננת (AGB) בקרב מטופלים סופר-שמנמנים עם מדד מסת גוף (BMI) של 50 ק”ג/מ”ר ומעלה.

שיטה: קבוצת מדגם של 186 מטופלים עם BMI של 50 ק”ג/מ”ר ומעלה, שעברו קשירת קיבה מתכווננת (AGB) בבית החולים אוניברסיטאי בישאט-קלוד-ברנארד (פריז, צרפת), נרשמה באופן פרוספקטיבי למאגר נתונים. הנתונים שנרשמו כללו: BMI, אחוז ירידת BMI, אחוז ירידת משקל עודף (%EWL), סיבוכים וניתוחים חוזרים. ירידת משקל עודף מעל 50% נחשבה כהצלחה (נקודת סיום ראשונית). %EWL של פחות מ-25% לאחר שנה או הסרת קשירת הקיבה נחשבו ככישלון.

תוצאות: שלושים וחמישה גברים (18.8%) ו-151 נשים (81.2%), עם גיל ממוצע של 38.9 שנים (טווח: 16-65) עברו AGB בין ספטמבר 1995 לדצמבר 2007. ה-BMI הממוצע היה 55.06 ק”ג/מ”ר (טווח: 50-74.4). המעקב הממוצע היה 112.5 חודשים עם מינימום של 28 חודשים ומקסימום של 172 חודשים. שיעור המעקב נשמר ב-89% בעשר שנים. הטכניקה של AGB הייתה על ידי “פרי-גסטריק דיסקציה” ב-115 המטופלים הראשונים (61.82%) ועל ידי “פרס פלאקידה דיסקציה” ב-71 מטופלים (38.17%). קשירת הקיבה הוסרה ב-87 מתוך 186 מטופלים (46.8%); הסרת הקשירה נגרמה בשל סיבוך של הקשירה ב-62 מהמקרים (33.3%), בשל כישלון בירידת משקל ב-23 מקרים (12.4%) ובקשת המטופל בשני מקרים (1%). הסיבוכים העיקריים שהצריכו ניתוח חוזר היו: התרחבות כרונית של כיס הקיבה הפרוקסימלי (27 מטופלים – 14.5%), התרחבות חריפה (21 מטופלים – 11.3%), נדידה תוך-קיבתית של הפרוטזה (שישה מטופלים – 3.2%), ריפלוקס אזופגיטיס (שישה מטופלים – 3.2%), זיהום של הקשירה (מטופל אחד – 0.5%) וברט’ס אזופגוס (מטופל אחד – 0.5%). לא נמצאה הבדל סטטיסטי משמעותי בין שתי הטכניקות הניתוחיות בנוגע לאפשרות לשמור על קשירת הקיבה לעשר שנים. עבור מטופלים שעברו הסרת הקשירה, לא בוצע ניתוח נוסף של נתוני המטופלים לאחר הסרת הקשירה. התוצאות היו הטובות ביותר שנתיים לאחר AGB עם BMI חציוני של 42.72 ק”ג/מ”ר, שיעור הסרת הקשירה של 8.6% (16 מתוך 186 מטופלים) ושיעור כישלון של 16.4% (28 מתוך 170 מטופלים) מאלו שעדיין היו עם קשירת הקיבה. עם זאת, בעשר שנים, התמונה הייתה הפוכה לחלוטין עם שיעור הסרת הקשירה של 52.2% (47 מתוך 90 מטופלים), שיעור כישלון של 22% (שבע מתוך 33 מטופלים) מאלו שעדיין היו עם קשירת הקיבה, ו-BMI חציוני של 43.43 ק”ג/מ”ר.

מסקנה: גסטרופלסטיקה לפרוסקופית בעזרת קשירת קיבה מתכווננת נראתה כהתערבות מבטיחה עבור מטופלים סופר-שמנמנים כאשר ניתחו את התוצאות בשנתיים הראשונות – יחסית פשוטה לביצוע, עם תמותה ותמותה פרי-ניתוחית קרובות לאפס. עם זאת, תוצאות אלו לא נשמרות בטווח הארוך עבור מטופלים סופר-שמנמנים. בעשר שנים, רק 11% מהמטופלים (תשע מתוך 80) השיגו תוצאות בריאטריות מוצלחות (%EWL>50%) ונאלצנו להסיר את קשירת הקיבה ב-52.2% מהמטופלים (47 מתוך 90) בשל סיבוכים, ללא קשר לטכניקה הניתוחית הראשונית. לאור תוצאות אלו, גסטרופלסטיקה באמצעות קשירת קיבה מתכווננת אינה שיטה מומלצת עבור מטופלים סופר-שמנמנים ואנו מאמינים ש-BMI של 50 ק”ג/מ”ר ומעלה הוא התווית נגד לפרוצדורה זו.